נזיקין

מהי תביעת נזיקין ?

כל אישיות משפטית אשר כשרה לשאת בזכויות ובחובות משפטיות (אדם, תאגיד וכו'), רשאית להגיש תביעה כנגד גורם אשר הסב לה

נזק.

כאשר אנו מדברים על נזק אנו מדברים על נזק לרכוש ו/או לגוף.

כך למשל, ברשלנות רפואית ניתן להגיש תביעה כנגד הגורמים המטפלים והמוסדות הרפואיים ככל שהטיפול שניתן, נעשה שלא בהתאם לפרקטיקה המקובלת ובעקבות כך סובל המטופל מנזק.  דוגמא נוספת היא עץ אשר נפל על רכב בשטחה של הרשות המקומית, במקרה שכזה, ככל שהנזק נגרם בעקבות תחזוקה לקויה ו/או התנהלות שאינה סבירה מצד הרשות המקומית, נוכל להגיש כנגדה תביעת נזיקין. גם בגין נזק אשר נגרם בעבודה ניתן עקרונית להגיש תביעת נזיקין ועוד ....

נטל ההוכחה בתביעות נזיקין –

הכלל הראייתי הבסיסי הרווח במשפט האזרחי, הן בארץ והן בעולם, הינו ש"המוציא מחברו עליו הראיה" (מתוך המשפט העברי), כלומר – בנזיקין, על ניזוק/התובע הנטל להוכיח כי נזקיו נגרמו כתוצאה מהתנהלותו או מחדלו של הנתבע.

 

מידת ההוכחה הינה "עודף הסתברות", כלומר ככל שהתובע יעמוד בנטל של למעלה מ -50% אזי שתביעתו תתקבל.

כמו כן, מלבד הוכחת אחריות המזיק לקרות הנזק, על התובע רובץ הנטל להוכחת את שיעור הנזק.

מאחר שהנטל להוכחת התביעה והנזקים רובץ על התובע, קיימת חשיבות רבה ביותר באיסוף הראיות בסמוך עד כמה שניתן לאחר אירוע הנזק.  כאשר אנו מדברים על ראיות, אנו מדברים למשל על תיעוד רפואי, סרטוני מצלמות אבטחה, תמונות, גביית עדויות  וכו'.

בניית התיק כבר מתחילתו חשובה ביותר בתביעות נזיקין, התנהלות לא נכונה בשלבים הראשונים עלולה לפגוע קשות ביכולת הנפגע להוכיח את תביעתו, ויכולה אף להביא לדחיית התביעה !  

כדי להימנע מטעויות בניהול התביעה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין בסמוך ככל הניתן לאירוע.

 

מהו אשם תורם -

אשם תורם הינה טענת הגנה, ולפיה לניזוק קיימת אחריות לנזקיו – באופן חלקי או מלא.

פעמים רבות יש בטענת אשם תורם כדי להפחית את הפיצוי.

כך למשל, ככל שעובד לא שהה להוראות המעסיק ולא הרכיב משקפי מגן למרות שאלו סופקו לו, וכן - המעסיק הנחה אותו לעשות כן, עשוי הדבר להיזקף לחובת העובד – להיחשב כאשם תורם מצידו ולעיתים להביא אף לדחיית התביעה.

האשם התורם מחושב כפועל יוצא של מידת הזהירות שניתן היה לצפות מהניזוק. כך למשל כאשר מדובר בקטינים, הרי הרי שמידת הזהירות הנדרשת מהם הינה נמוכה משל אדם בוגר, ולכן הנטל הנדרש למזיק להוכחת אשם תורם מצידם הינו גבוה יותר.

 

ממה מורכב הפיצוי ?

הכלל המנחה בתביעות נזיקין נעוץ בעקרון של "השבת המצב לקדמותו".

כלומר, הפיצוי נועד כדי להחזיר עד כמה שניתן את המצב לקדמותו, לפני מעשה העוולה.

כאשר אנו מדברים על תביעות רכוש, אזי שהחלת העיקרון היא לרוב פשוטה ולרבות אין קושי משמעותי לכימות הנזק לפיצוי כספי.

אולם, בתביעות לנזקי גוף, מלאכת חישוב הנזק הינה קשה יותר ועל בית המשפט לפסוק  פיצוי אשר יהיה שקול לאובדן או לנזק.

בתביעות לנזקי גוף נהוג לחשב את הפיצוי על פי ראשי נזק אשר מחולקים לשתי קטגוריות – "נזק מיוחד" ו"נזק כללי".

הנזק המיוחד – מתייחס לנזקים אשר התרחשו בפועל. בדרך כלל מדובר על נזקי העבר אותם ניתן לחשב במועד הגשת התביעה, כגון – פגיעה מוכחת בהשתכרות, הוצאות רפואיות לעבר, הוצאות נסיעה וניידות, הוצאות עזרת מיטיבים ועוד.  

הנזק הכללי - לעומת זאת הנזק הכללי מתייחס להפסדים עתידיים אשר נקבעים על פי אומדן של בית המשפט, ובתוכם ניתן למנות - פגיעה בפוטנציאל השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות לעתיד, עזרת מיטיבים ו/או צג ג' מוערכת לעתיד, הוצאות ניידות ונסיעה לעתיד ועוד ... גם כאב וסבל – שהינו למעשה הפיצוי בגין עגמת הנפש משתייך לקטגוריית הנזקים הכליים.

כמו כן, לצורך חישוב הנזקים הכלליים, יבחן בית המשפט את מאפייניו האישיים של הניזוק, כגון – גיל, סטטוס, רמת השתכרות וסוג עיסוק, מצב רפואי, נכותו של הניזוק (בהתאם לחוות דעת מומחים) ועוד.

 

עלות תביעת נזיקין –

בתביעות נזיקין עלות התביעה נגזרת משכר טרחה אשר משולם לעורך דין ומהוצאות אשר נדרשות לצורך ההליך.

באשר לשכר הטרחה – בתביעות לנזקי גוף, מקובל כי שכר הטרחה יקבע לפי אחוזים מגובה הפיצויים הסופיים.

באשר להוצאות הנוספות – בתביעות בגין נזקי גוף, ככל שיש צורך בהוכחת דבר שברפואה –  אזי שידרש התובע להגיש יחד עם תביעתו  חוות דעת רפואית.  על פי רוב, עלות חוות הדעת נקבעת בהתאם לתחום הרפואי ולמיהות המומחה. ברוב המקרים עלותה בטווח המחירים 4,000 ₪ ל- 10,000 ₪.    כמו כן, לצורך הגשת התביעה על התובע לשלם אגרה בסך של כמה מאות שקלים, ולשאת בהוצאות משפט והוצאות משרדיות (בדרך כלל גם כמה מאוד בודדות של שקלים).

יש לציין כי ככל שהתביעה מתקבלת, בית המשפט נדרש לפסוק לתובע את החזר הוצאותיו.

 

התיישנות בתביעות נזיקין -

סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת התיישנות התביעות אזרחיות הינה של 7 שנים.

סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע כי – "מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום בו אירע אותו נזק. לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק אלא שבמקרה אחרון זה תתישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".

כלומר, ההתיישנות הינה בת 7 שנים ונספרת מיום קרות הנזק, ואולם ככל שהנזק התגלה באיחור, מיום שהוא נתגלה אך לא יאוחר מעשר שנים לאחר התאונה.

 

פשרה בתביעות נזיקין -

חשוב לדעת כי לאורך כל ההליך, אם בשלבים של לפני הגשת התביעה ואם לאחר מכן, וככל שישנן הסכמות בין הצדדים  - הרי שניתן להגיע לפשרה.

ברוב רובם של המקרים, חברות הביטוח יציעו הצעות גבוהות יותר לאחר הגשת תביעה.

פשרה בתביעות נזיקין מגיעה בדרך כלל לאחר שהוגשו תחשיבי נזק מטעם הצדדים ולאחר שניתנה הצעתו  של בית המשפט.

 

החשיבות בפנייה מוקדמת לעורך דין –

די אם לא תפנו לקבלת טיפול רפואי בזמן  ו/או לא תגבו עדויות בזמן ו/או לא תבצעו בדיקות בטיחות בזמן  כדי לחבל בסיכויי התביעה ולעיתים יש בדבר כדי להביא אף לדחייתה ! (אף שהינכם סובלים מנזק).

בתביעות נזיקין קיימת אפוא חשיבות רבה בפניה לעורך דין כבר מהשלבים הראשוניים של ההליך, פניה לעורך דין אשר בקיא בתחום .תבטיח "בניה" נכונה של התיק לצורך קבלת הפיצוי המקסימלי.

משרדנו בעל ניסיון רב בניהול תביעות נזיקין, ונשמח לעמוד לרשותכם. 

 

מאמר תביעות נזיקין